• דף הבית
• מאמרים
• אלצהיימר

אלצהיימר

זוהי אחת המחלות החמורות ביותר הידועות כיום, וכזו שהתסמינים שלה מבטלים את יכולת התפקוד של האדם באופן מובהק. אלצהיימר, מחלה השכיחה במיוחד (אך לא רק) בגיל הזהב, ידועה כבר למעלה ממאה שנה ברפואה המודרנית, אך טרם נמצא לה פתרון ראוי. הנה כל מה שצריך לדעת עליה.

מהו אלצהיימר?

אלצהיימר היא מחלה המתארת פגיעה משמעותית של מערכת העצבים המרכזית של האדם, ירידה שעלולה להביא, בשלבים המתקדמים יותר, למותם של תאי העצב שבו. התסמין הראשון שלה, שחייב להוות נורת אזהרה, הוא פגיעה בזיכרון: זה מתחיל משם או מתאריך ספציפי, אך עלול להביא לכך שהאדם ישכח את כל זהותו.

ככל שהמחלה מתקדמת, וככל שיותר ויותר תאי מוח נכנסים לתמונה, נפגעים גם תפקודים אחרים של האדם. הוא מאבד את יכולת ההתמצאות שלו במרחב, את האכילה והשליטה על הסוגרים או אפילו את כושר ההליכה כולו. חשיבתו, ויכולת הסקת המסקנות שלו, מדרדרים גם הם. כתוצאה מכך, האדם מאבד את יכולתו לתפקד בעולם, כשהסיבוכים השונים של המחלה – דוגמת זיהומים או פצעים – יביאו בוודאות גבוהה למותו, בצורה עקיפה.

השלבים השונים של המחלה

כשמדברים על אלצהיימר, נכנסים לתמונה חמישה שלבים עיקריים, המתפרשים על פני תקופה של עשרות שנים:

• השלב המוקדם - מאופיין בקשיים בזיכרון, ובפגיעה ביכולת ללמוד מידע חדש. לעיתים מתפתחים גם קשיים ביכולת החברתית.
• השלב הקל - כולל החמרה נוספת בזיכרון, ופגיעה ביכולת ההתמצאות במרחב.
• השלב הבינוני - עוד החמרה בזיכרון, פגיעה בחשיבה הלוגית ובתגובה לגירויים שונים. פעולות יומיומיות הופכות למורכבות, וייתכנו גם הזיות, אימפולסיביות וחוסר שליטה.
• השלב הקשה - כאן, הפגיעה בזיכרון ובהתמצאות היא כבר חמורה. לא ניתן לזהות אנשים, והסיוע לו נזקק החולה הוא תמידי.
• השלב הסופי - החולה מאבד את היכולת לתקשר או להתנהל. בשלב הזו, הוא עלול לאבד את הרצון לאכול, מה שמחליש את המערכת החיסונית. פעמים רבות, שלב זה מסתיים במוות.

גורמי האלצהיימר

כדי להוסיף למורכבות של הנושא, חשוב להזכיר שאלצהיימר מוגדרת כיום כמחלה רב גורמית, כלומר, כזו אשר גורמים שונים חוברים יחדיו ומביאים לה. עם זאת, שתי עובדות ברורות: הראשונה, המובהקת, היא שהסיכויים לסבול מהמחלה גדלים ככל שהשנים חולפות, וזאת עקב תסמינים מרכזיים הנוגעים להזדקנות הגוף, או להזדקנות תאי המוח בפרט. העובדה השניה היא שנשים חולות במחלה מעט יותר מגברים.

רשימת הסיבות שעלולות להביא לאלצהיימר כוללת, בין השאר:

• הצטמקות המוח – תהליך הדרגתי המגיע לשיאו בזקנה.
• ירידה הדרגתית בזרימת הדם במוח ובחילוף החומרים שלו.
• אורח חיים שאינו פעיל, כפי שמאפיין קשישים רבים.
• היעדר פעילות מוחית, שתאמץ את המוח ותשאיר את התאים בו פעילים.
• עישון או צריכה מוגברת של אלכוהול.
• מחלות שונות, דוגמת עודף שומנים בדם או אפילו סוכרת.
• מחסור ברכיבים תזונתיים חשובים.
• גורמים גנטיים.

אז מה ניתן לעשות?

למרות התפתחות הרפואה המודרנית, טרם נמצאה תרופה לאלצהיימר. עיקר הטיפול, לכן, מתמקד בהאטת קצב התפתחות המחלה, ובהקלה על התסמינים השונים שלה. טיפול תרופתי, הניתן ביחס לבעיה הקוגנטיבית או הנפשית/התנהגותית, הוא דרך הפתרון העיקרית. הטיפולים הלא תרופתיים כוללים בתוכם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.

עקב הפגיעה המשמעותית ביכולת התפקודית של האדם החולה באלצהיימר, ברור שנדרש למצוא לו מסגרת מגורים הולמת. חולי אלצהיימר מוגדרים כסיעודיים בדרגת מורכבות חמורה, ולכן הפתרון האידיאלי עבורם הוא בית אבות סיעודי, או אפילו כזה הכולל מחלקות ייעודיות לחולי אלצהיימר. מוסד מסוג זה יעניק להם השגחה וטיפולים רפואיים, טיפולים אישיים ושאר שירותים החיוניים בשלב זה של חייהם.