• דף הבית
• מאמרים
• בית או בית אבות

בית או בית אבות

מהי סביבת המגורים הטובה ביותר לקשיש, בית או בית אבות?

כבכל נושא הקשור לגורם האנושי אין תשובה ברורה וחד משמעית לסוגייה. כל קשיש הוא עולם ומלואו, ובחינת סביבת המגורים מחייבת בחינת מצבו המיוחד של אותו קשיש.

עד לפני כמה עשרות שנים לא היה צורך בבחינת הסוגייה שכן הקשיש היה יכול לגור בביתו ואילו חלופות אחרות כמעט ולא היו בנמצא.

יש להבין שהבית, מטרתו לספק איכות חיים אופטימלית לקשיש. בנקודה מסויימת הבית אינו יכול להגשים מטרה זו, לכן מוטלת עלינו החובה לבדוק בכל רגע נתון האם הנסיבות מחייבות שינוי סביבת המגורים.

ככלל, הבית נחשב לסביבה הטבעית והמועדפת לקשיש. ככל שניתן, ננסה לשמר סביבה זו גם על ידי צירוף וגיוס משאבים חיצוניים כמו מרכז יום, מועדון גמלאים, שירותי מטפלים ו/או עובדים זרים.

למרות כל זאת קיימת נקודת איזון שבה סביבה מוגנת/תומכת עשוייה לספק איכות טיפול ואיכות חיים משופרים.

להלן כמה דוגמאות בולטות:

• סיבה חברתית - הקשיש נמצא לבדו וחשוב לו מעורבות חברתית, אין לו את זה בבית. בית אבות עשוי לספק לו צורך חשוב זה.
• סיבה רפואית - לקשיש רקע רפואי קשה ומורכב, בבית אין אפשרות לטפל בו בצורה סבירה, לבית אבות יתרון יחסי מובהק. דוגמא קיצונית יכולה להיות קשיש חולה אלצהיימר במצב מתקדם שעלול לסכן את עצמו או את סביבתו.

למותר לציין שכל שניתן, יש להתחשב ברצונו של הלקוח הקשיש. יחד עם זאת, חשוב להבין, שהחשש משינוי סביבה ימנע מהקשיש לקבל החלטה רציונאלית. פתרון טוב לבעיה זו ניתן למצוא על ידי הימנעות מהמושג "עזיבת הבית" והגדרת הצעד כתקופת נסיון ו/או תקופת שיקום והבראה שבסיומה יחזור הקשיש לביתו, אלא אם כן יחליט להשאר בבית האבות.

לסיכום, התנאים המשתנים במצבו הבריאותי, החברתי והנפשי של הקשיש מחייבים הימצאות ומעורבות תמידית של התומכים בו. חשוב להיות עם "יד על הדופק" ככל שניתן עדיף להשאר בסביבה הטבעית – בבית, אך לאחר שהגענו לנקודה שהבית לא יכול למלא עוד את יעודו, חשוב לעשות את ההתאמות הנדרשות, ואם יש צורך בשינוי סביבת מגורים ומעבר לבית אבות חשוב לעשות זאת ובזמן.