שלפוחית רגיזה ודחיפות במתן שתן
תקופת גיל הזהב, אשר מוגדרת כגיל השלישי - כלומר, החלק השלישי של החיים - היא תקופה בה דרושה הסתגלות לדברים רבים מאוד לאורך הדרך.
פיזיולוגית, האדם מגלה בגילאים אלו כי גופו אינו כמו שהיה, כאשר לעיתים אף נדמה שהגוף 'בוגד' בנו בגיל זה וכבר לא נשמע לנו.
אם יש גורם מסוים שמביא לבושה רבה עוד מהיותנו קטנים, הוא אי היכולת לשלוט על צרכינו. כל ילד קטן מכיר זאת - ובגיל מבוגר, התופעה עשויה לחזור שוב. אמנם שלפוחית רגישה, בריחת שתן ודחיפות במתן שתן יכולים להופיע בכל גיל, אך בגיל השלישי, ממש כמו בגיל קטן - המערכת הזו שוב מעמידה אותנו במבחן.
ישנם, כמובן, הבדלים רבים בין תופעת השלפוחית הרגיזה בגיל מבוגר, לבין חוסר שליטה על הסוגרים בגיל קטן.
כילדים קטנים, הדבר מתרחש לרוב משום שעדיין לא למדנו כיצד לשלוט בצרכינו עד הסוף. אנו לומדים את יכולותיו של הגוף ולכן לעיתים 'מפספסים', מה שיכול לגרום לאותה בעיה שגורמת מבוכה.
אצל מבוגרים, עניין זה קורה בעיקר בשל בעיות רפואיות. כלומר: בעיות במערכת השתן, שמביאות לדליפת שתן, בריחת שתן וכל אותן תופעות מבלי שאותו אדם יוכל לשלוט בזה.
כאן לא מדובר בחוסר ניסיון לשלוט בצרכים, אלא בחוסר יכולת לעשות כך. ומדובר בבעיה שאינה רק פיזיולוגית, אלא גם פסיכולוגית.
הבעיות במערכת השתן וההשלכות שלהן
בגיל מבוגר, כמו בכל החיים, ממשיכים להתרחש שינויים בגופנו. אם בגיל ההתבגרות וגם בתקופת בגרותנו, מדובר בעיקר בהתעצמות המערכת הגופנית ובהתחזקות שלה, הרי שבגיל הזהב המערכות מתחילות 'להתעייף', לתפקד פחות טוב ולגרום בעקבות כך לבעיות בריאותיות שונות.
בעיות במערכת השתן יכולות להיגרם בשל 'תקלה' בשלפוחית השתן, שהיא למעשה שריר אשר מתכווץ כאשר הוא מתמלא, וכך מאותת לנו שהגיע הזמן להטיל את מימנו. שלפוחית רגיזה היא מצב בו השלפוחית מתכווצת שלא כדרך הטבע, כלומר גם כשהיא אינה מלאה דיה, מה שמביא לשלפוחית רגיזה - דחיפות במתן שתן.
בעיה נוספת היא שהשלפוחית כבר אינה 'מרגישה' כאשר היא מלאה - בעיה שמתרחשת לרוב כתוצאה מסוכרת או מחלות אחרות, וכך היא עולה על גדותיה ומביאה לדליפת שתן. מקרה אחר הוא כזה בו רצפת האגן נחלשת או קורסת לחלוטין, וכך השרירים שמעליה לוחצים ומעמיסים על השלפוחית ומביאים גם כאן לדליפה.
ישנם כמה טיפולים שיכולים לסייע לפתרון הבעיה. חיזוק שרירי רצפת האגן, למשל, יסייעו במקרה של עומס על שלפוחית השתן. עם זאת, עד היום הוכח כי טיפולים אלו, שנקראים טיפולים שמרניים (משום שהם מנסים לשמור על הגוף ולספר אותו בעזרת המצב הקיים, מבלי לבצע ניתוח, כלומר - שינוי מרחקי לכת), אפקטיביים רק במקרים של דליפת שתן קלה או שלפוחית רגיזה שאינה חמורה.
כאשר המצב גרוע מאוד, יש לבצע ניתוח. רוב הניתוחים נעשים היום בגישה הזעיר פולשנית, אשר מבטיחה חתן מזערי באזור המפשעה או הבטן התחתונה, ולעיתים הם נעשים גם דרך איבר המין עצמו (אפילו בקרב גברים).
סוגי הניתוחים שונים ורבים מאוד, ומטרתם לשפר את מצב מערכת השתן כך שתאפשר לאותו אדם לחזור לחייו הרגילים, שנפגעו מאוד בשל הבעיה ממנה סבל. ברוב המקרים, הם מביאים לשיפור כמעט מיידי בבעיה.
חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
.gif)