לחיים בגיל הזהב יש לא מעט יתרונות. אלא שמן העבר השני של המשוואה, גם לא מעט קשיים, הנותנים את אותותיהם השלילים על הקשישים. כיום, כמעט מחצית מהנמנים על אוכלוסיה זו סובלים מדיכאון בשלב מסוים של גיל הזהב, חלק מהם אף מדיכאון קליני מלא. זאת ועוד, אחד מכל ארבעה קשישים בבית אבות סובל מדיכאון. מהן הסיבות לכך? ומה ניתן לעשות על מנת לשפר את מצב הרוח?
דיכאון, מעצם היותו כזה, הוא הפרעה נפשית, שמביאה לתחושות של חוסר אושר, פגיעה בדימוי העצמי, עצבות וייאוש. למרבה הצער, ניתן למצוא לא מעט סיבות שמביאות לכך שהוא מופיע דווקא בגיל הזהב. הראשונה היא הירידה בתפקוד של האדם, בעיקר מבחינה גופנית וקוגנטיבית: פתאום, הוא מתקשה לבצע דברים שבעבר עשה בקלות, מה שמביא לירידה כמעט מובנית מאליה במצב הרוח ובביטחון העצמי שלו.
עבור לא מעט קשישים, דיכאון בגיל הזהב הוא פועל יוצא של הנסיבות החברתיות המשתנות. תקופת גיל הזהב עלולה להיות מלווה בבדידות רבה: הילדים עזבו את הבית זה מכבר, האדם יוצא ממסגרות חברתיות שליוו אותו (עבודה, למשל), ולעיתים הוא חוזה במוות של אדם הקרוב לו. מכאן ועד לדיכאון, הדרך אינה כה ארוכה.
לדיכאון בגיל הזהב ניתן למצוא גם סיבות פיזיולוגיות אחרות: יש קשישים אשר סובלים מדיכאון עקב ירידה, יש שיאמרו טבעית, ברמת הסרוטונין בגוף. גורמי תורשה וגנטיקה, כמו גם צריכה מוגברת של תרופות בעלות תופעות לוואי שליליות, משלימים את המשוואה המורכבת.
דיכאון, אם כך, הוא מצב נפשי שאינו נעים כלל. הוא טומן בחובו, בהמשך לכך, השלכות משמעותיות בכל קנה מידה. תחושת העצב עלולה להביא ללא מעט תסריטים שליליים: הקשיש עלול להיות מוטרד, להרבות להסתגר בביתו ולצמצם את הקשרים שלו עם הסביבה המקיפה אותו, שגם כך אינה נוטה להיות רחבה במיוחד. הוא עלול לסבול מקשיים בשינה, לאבד את התיאבון ובמקרים קיצוניים – אך לאבד את החשק לחיות.
דיכאון אמנם נפוץ מאד בגיל השלישי, אך אין הדבר אומר שנדרש להרים ידיים ביחס לטיפול בו. יש קשישים שמוותרים על הטיפול, בעיקר מכיוון שהם סבורים שהוא לא יוכל להועיל להם, או מכיוון שאינם מעוניינים להיות מתויגים בצורה שלילית. מחשבה שכזו, כמובן, שגויה מיסודה.
קיימות כיום לא מעט דרכים שיכולות לסייע בהתמודדות עם דיכאון, אם כי במקרה של קשישים נדרשת התאמה מיוחדת. תרופות נגד דיכאון, למשל, מעמידות לעיתים את הקשישים בפני מצב שאינו פשוט: הן עלולות לגרום לתופעות לוואי, שמקשות על הקשיש עוד יותר, ובכלל זה קשיים בשינה, בעיות במערכת העיכול או כאבים פיזיים.
במצבים מסוימים, כמו במקרה של תרופות מרדימות, עלולים הקשישים למצוא עצמם בסכנה של איבוד שיווי משקל, נפילות ופציעות חמורות. אין הדבר אומר שקשישים לא צריכים לקחת תרופות, כמובן, אלא שנדרש לעשות זאת לאחר קבלת חוות דעת מקיפה של רופא מומחה, המכיר את המטופל, ותוך בקרה מלאה על מצבו הגופני והנפשי.
פתרון אחר, שהופך ליעיל במיוחד עבור הקשישים, הוא שינוי אורח החיים של הקשישים. הוא מבוסס על ביצוע פעילויות שונות, פיתוח תחביבים, הצטרפות לחוגים ועוד – הדבר מביא למסגרת חברתית, שיכולה להקטין את הדיכאון. זו גם הסיבה שכל מוסד גריאטרי מעניק כיום חשיבות מכרעת לפעילות החברתית שלו, ומציע לקשישים שורה ארוכות של אפשרויות לבילוי בשעות הפנאי.
אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.