דמנציה
יש אנשים, הסבורים כי ירידה בתפקוד המוח והדרדרות ביכולת הקוגנטיבית הם הליכים "טבעיים" של ההזדקנות, ולכן סביר שכל אדם יסבול מכך. כשהם עושים זאת, הם מתעלמים מדמנציה – סדרת מחלות שמביאות לדבר הזה בדיוק. בישראל, ניתן למצוא מעל ל-100,000 חולים בדמנציה, רובם ככולם מעל גיל 65. זאת ועוד, הסבירות למחלה עולה ככל שהשנים ממשיכות להתקדם.
כאן, עולות כבר מספר שאלות עיקריות: מה מביא לדמנציה? מהם הסכנות שהיא כוללת? וכיצד ניתן להתמודד איתה?
קווים לדמותה של הדמנציה
דמנציה (בשמה העברי: "שיטיון") היא מצב שבו תפקודיו הקוגנטיביים של האדם נפגעים, מבלי שהכרתו משתנה. ההשפעות של כך על האדם מרובות, והמכנה המשותף לכולן הוא פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד שלו. בין השאר, מדובר על השלכות דוגמת:
- פגיעה ביכולת הזיכרון, החשיבה, הריכוז או ההבנה של הקשיש.
- הידרדרות התפקוד המנטלי של האדם – מצבי רוח משתנים, דכאונות וכן הלאה.
- פגיעה ביכולת החברתית של האדם.
- אובדן כושר התעסוקה שלו.
זו הנקודה להדגיש שמחלת הדמנציה הנפוצה ביותר מכולן היא אלצהיימר. למעשה, נכון יותר לומר שהדמנציה נגרמת עקב מחלת האלצהיימר. גורמים אחרים שעלולים להביא לה הם מחלות שונות (פרקינסון והנטינגטון, למשל), פגיעות ראש, זיהומים, שתייה מופרזת של אלכוהול, מחסור ברכיבים תזונתיים בגוף – והרשימה עוד ארוכה.
כך מזהים דמנציה
ברמה הכללית, ניתן לטעון כי הדרך הפשוטה ביותר לזהות דמנציה היא פשוט לשים לב לתסמינים, ולא להתייחס אליהם כמובנים מאליהם. האבחון בפועל כולל מבדקים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, בדיקות רפואיות ובדיקות קליניות, בהם ניתן להבחין בתסמינים מהותיים של דמנציה דוגמת:
- בעיות זיכרון ושיכחה – בעיקר בדמנציה הנגרמת עקב אלצהיימר. בעיה זו מתפתחת באופן הדרגתי: משיכחה של שמות או תאריכים, ועד למחיקת חלקים שלמים מחייו של החולה.
- פגיעה ביכולת הדיבור והשפה של האדם.
- שינוי אישיות דרסטי.
- חזיונות שווא ואשליות – כ-20-30% מחולי הדמנציה, בעיקר אלצהיימר, סובלים מכך.
- שינויים דרסטיים במצבי הרוח, עד למצבים של דיכאון וחרדה.
- שינויים קוגנטיביים ונוירולוגים: רפלקסים, סחרחורת, בעיות בשינה וכיוצא בזה.
- נסיגה במצבו החברתי של האדם.
- חוסר טאקט.
אבחנת הדמנציה כוללת בתוכה גם בדיקות רקע של המטופל, קבלת ידע חיוני ממנו או מקרוביו ובחינה של תלונותיו הרפואיות לאורך השנים.
ההתמודדות (הלא פשוטה) עם דמנציה
מחלת הדמנציה המתפתחת בגופו של אדם עשויה להתקדם במהלך הזמן, אך גם להישאר באותו מצב. ברור שסוגיית העיתוי היא משמעותית כאן: כאשר מאבחנים את המחלה מוקדם ככל האפשר, ניתן להתמודד איתה ולהימנע מהנזק הבלתי הפיך.
הטיפול הספציפי בדמנציה תלוי, כמובן, בגורם שהביא למחלה, והתמודדות איתו כקו ראשון. כאשר מדובר בדמנציה הנובעת מחסרים תזונתיים, למשל, עשויים להינתן תרופות או תוספי תזונה. כשלא ניתן להתמודד עם המחלה בדרך זו, יתמקד הטיפול בהאטת התסמינים, בין השאר באמצעות גירויים מסוגים שונים, תרופות, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.
הפתרונות של בתי האבות
סוגיה מרכזית נוספת נוגעת לדיור של הסובלים מדמנציה. ברור כי קשה להם מאד לתפקד באופן עצמאי, כך שהמסגרת היחידה שיכולה לספק מענה מלא לצרכים המשתנים שלהם היא בית אבות סיעודי. בישראל, ניתן למצוא מוסדות מסוג זה המתמקדים בטיפול בסובלים מדמנציה, בין השאר באמצעות מחלקות ייעודיות. הסובלים מהמחלה רצוי שיעניקו להם עדיפות על פני מוסדות גריאטריים אחרים.
חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
.gif)