הבדלים בין מחלת NPH לאלצהיימר

נקודה להשוואה

מחלת האלצהיימר

מחלת ה-

NPH

בקצרה – על המחלה

מחלה כרונית, הפוגעת בתאי המוח של האדם, בעיקר בגילאים מבוגרים, ומביאה לירידה בכלל ההיבטים הקוגנטיביים של פעילותו.

מחלה זו נגרמת עקב הליך שחיקה איטי והדרגתי של תאי העצב במוח, עד למוות שלהם.

מצב רפואי, שעלול להתפתח ללא סיבה נראית לעין, ונגרם מקשיים בספיגתו של נוזל השדרה.

נוזל זה מצטבר בחדרי המוח, מה שפוגע בתפקוד שלו במידה מהותית.

תסמינים

ברוב המקרים, תביא המחלה להפרעות זיכרון, לקשיים בשליפת מילים, לאובדן אוריינטציה ולהרגשה גוברת של בלבול.

קשיים מוטוריים, ובכלל זה הליכה, עשויים להופיע, אך רק בשלבים מאוחרים, באופן יחסי, של המחלה. כך גם לגבי בריחת שתן ועלייה בדחיפות למתן

שתן.

אלצהיימר עלול להביא למחלות זיהומיות ולפצעי לחץ, אשר בכוחם השלילי לגרום לתמותת החולה

בשלביה הראשונים של המחלה, תבוא היא לידי ביטוי בפגיעה ביכולת היציבות ושיווי המשקל של האדם, ובביצוע פעולות דוגמת הליכה.

גם כאן, יופיעו תסמינים דוגמת פגיעה ביכולת הזיכרון של האדם, אובדן שליטה בסוגרים שלו והטלה תכופה של שתן. המחלה מביאה לדמנציה ברמה קלה

אבחון

נחשב למורכב מאד, וכולל מספר שלבים: חיפוש הפרעות קוגנטיביות באמצעות מבחנים שונים, בדיקה פסיכיאטרית וכן בדיקות הדמיה, לרבות CT או MRI.

בהן, ניתן יהיה להבחין בגדילה של מספר חדרים במוח, יחד עם "אטרופיה מוחית" – ירידה קיצונית ברקמה המקיפה את המוח.

אבחון המחלה נעשה לרוב בשלבים מאוחרים, מה שתורם למורכבות ההתמודדות איתה

ייעשה לרוב באמצעות בדיקות הדמיה, לרבות CT או MRI. בהן, ניתן יהיה להבחין בגדילה של מספר חדרים במוח.

ניתן לאבחן NPH גם באמצעות דיקור מותני, ושאיבת נוזלים מאזור חוט השדרה.

טיפול

לא ניתן להעלים את המחלה לחלוטין. הטיפול הניתן לרוב הוא טיפול תומך, אשר נועד להקל על התסמינים ולהביא להאטה בהתפתחותם, ותו לא

הטיפול מתבצע לרוב באמצעות שאיבתו של הנוזל העודף שבמוח והעברתו לאיזורים אחרים בגוף החולה, מה שיביא להקלה משמעותית על הסימפטומים שהוזכרו