הקשר החיובי שבין בעלי חיים לבני גיל הזהב הוכח, מחקרית, כבר לפני עשרות שנים. הבעיה היא שבלא מעט מקרים, מעבר לבית אבות מאלץ את הקשיש להיפרד, בצער רב, מחיית המחמד שלו, ולו מכיוון שמדיניות בית האבות אינה מאפשרת הכנסת בעלי חיים אליו. מה המצב כיום בישראל ביחס לסוגיה? ומדוע חשוב כן לאשר את הכנסת בעלי החיים?
לא קשה למצוא סיבות בגינן בעלי החיים תורמים לאוכלוסיה המבוגרת. חיות המחמד, אשר מעניקות אהבה אינסופית ללא כל תנאים, מאפשרים להפעיל את חושיו של הקשיש (למשל, דרך ליטוף), ובכך הוא מפעיל גם את גופו.
מחקרים הצביעו על תרומה חברתית של בעלי החיים לקשישים במוסדות גריאטריים, בין השאר בפיתוח הקשרים החברתיים שלהם, תקשורת עם דיירים אחרים ביחס לבעלי החיים ושיפור כושר הביטוי. זאת ועוד, קשיש העובר עם חיית המחמד שלו מקבל חבר לכל דבר ועניין, שמסייע לו להתמודד עם הבדידות שבוודאי תאפיין אותו במקום החדש, רחוק מבני המשפחה שלו.
גם עבור הסובלים ממחלות מוגדרות, בעלי החיים יכולים לחולל פלאים. חולי אלצהיימר, כך הוכח מחקרית במהלך השנים, הופכים לרגועים יותר בקרבת בעלי החיים, השינה והשוטטות שלהם משתפרים ומצב רוחם עולה אף הוא. הנתונים המעודדים, בהמשך לכך, מצביעים על כך שקשישים המגדלים חיות מחמד נוטים להאריך חיים יותר מאשר אלה שאינם עושים זאת: בין השאר, מכיוון שהליכה עם חיית המחמד מפעילה את הגוף, משפרת את מאזניו ומונעת מאותן מחלות כרוניות ידועות להתפתח ולתת את אותותיהן.
חשוב להדגיש, בנקודה הזו, כי אין בישראל מדיניות אחידה ביחס לסוגיה של הכנסת בעלי חיים למוסדות הגריאטריים. יש מוסדות המתנגדים לכך בתוקף, בין השאר מכיוון שהמצב מצריך מהם היערכות מסוימת, או חשש, לרוב לא מאושש, על סיכונים של בעל החיים עבור הדיירים.
מנגד, ניתן להצביע על מספר בתי אבות אשר מאשרים לקשיש לעבור יחד עם חיית המחמד שלו, במספר התניות עיקריות: למשל, שהחיה תהיה צמודה לבעלים, ותסתובב קשורה בלבד. במקרים מסוימים, מציע בית החולים גורם מטעמו שיהיה אחראי על הטיפול בבעלי החיים הנמצאים בתחומיו.
היבט נוסף שמקשר בין בעלי החיים לבתי האבות הוא בפינות החי, אשר נמצאות בחלק מצומצם מהמוסדות הגריאטריים בישראל. פינות אלה, בהן מגוון רחב של חיות, מאפשרות תעסוקה לדיירים, שמלטפים, מאכילים או רוחצים את החיות. לעיתים, נעשות פעולות מוטוריות הנוגעות לבעלי החיים, כמו בניה של פריטים מסוימים עבורן. למרות היתרונות הרבים של פינות החי, מספרן, כאמור, מצומצם, וזאת עקב המאמצים הנדרשים מבית האבות עבור האחזקה, הגורם המקצועי שצריך להיכנס לתמונה (וטרינר) ועוד.
את תמונת המפגש שבין בעלי החיים לבין הקשישים המתגוררים בבתי אבות משלימים טיפולים באמצעות בעלי חיים, המועברים על ידי מטפלים מקצועיים בתחום באופן קבוע. לשיטה זו לא מעט יתרונות, אך גם בעייתיות מסוימת: חשבו, למשל, על הצורך של בית האבות לוודא כי המטפל אכן מחזיק בחיות בתנאים האידיאליים עבורן, או על ההעברה של החיות לבית האבות בכל פעם מחדש, שעלול להקשות עליהן מאד.
אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.