הפרעות הליכה בגיל הזהב
יש המתייחסים להליכה כאל פעולה טבעית, אולי אפילו אוטומטית. אלא שכאשר המדובר הוא בבני גיל הזהב, ההליכה הופכת, פעמים רבות, למורכבת. העובדות מראות שכושר ההליכה של האדם נפגע ככל שהוא מאריך שנים: לראיה, 80% מהקשישים מעל גיל 85 סובלים מבעיות הליכה. למה זה נגרם? ומה ניתן לעשות?
הגורמים שמקשים על ההליכה
על מנת להבין ממה נגרמים הקשיים בהליכה בגיל הזהב, ראוי לבחון כיצד בכלל מתבצעת הפעולה הזו כשהיא נעשית. ניתן להצביע, בהקשר הזה, על ארבעה רכיבים עיקריים:
- עיבוד קוגנטיבי
- תהליכים ביוכימיים המתבצעים בגוף
- תהליכים תחושתיים
- התמצאות במרחב (אוריינטציה)
בהמשך לאלה, ההליכה מתאפשרת הודות לפעילותם התקינה של איברים אחרים בגוף האדם. נדרש כוח בשרירים, אך גם גמישות במפרקים. חשוב שהמוח יעבוד את האינפורמציה המועברת אליו באמצעות החושים, וכן שתהיה סיבולת לב ריאה תקינה.
כל ההיבטים האלה בגוף האדם, כמובן, מדרדרים במהלך השנים, מה שמקשה על ההליכה. מה שחשוב לא פחות, הוא שלא ניתן ללכת היטב ללא פעילות קוגנטיבית ראויה של הגוף, שאף היא נפגעת במהלך השנים. הפגיעה הזו מקטינה את מהירות התגובה ועיבוד המידע של האדם, מקשה על ההתמודדות עם אמצעי הסחה, פוגעת ביכולת התנועה של הגפיים, מפריעה לקבלת ההחלטות – והרשימה עוד ארוכה.
עם בעיות הליכה ניתן להתמודד
יש קשישים לא מעטים, אשר לוקחים את הפרעות ההליכה כמובנות מאליהן, ולכן סבורים שלא ניתן לעשות דבר כדי להתמודד איתן. זוהי טעות, מאחר ומוצעים כיום לא מעט פתרונות על מנת להקל על ההליכה, כאשר לרוב הדבר נעשה תוך התמודדות עם הגורם העיקרי שמביא לבעיות בהליכה מלכתחילה.
הטיפול התרופתי הוא הדרך הראשונה להקל על בעיית ההליכה: ניתן לקחת תרופות להתמודדות בהפרעת קשב וריכוז (דוגמת ריטלין), למשל, או לחילופין תרופות לטיפול בדיכאון וחרדות, שמגבירות את המוטיבציה של בני גיל הזהב ללכת.
סוג אחר של טיפולים, אלה הגופניים יותר, נועד לסייע בהיבטים הפיזיקליים שמביאים לקשיים המהותיים בהליכה: בין השאר, חיזוק השרירים, שיפור שיווי המשקל של האדם או הגדלת טווח התנועה שלו. הטיפולים האמורים כוללים בתוכם פיזיותרפיה, על סוגיה, כמו גם שימוש באביזרי הליכה מסוגים שונים.
טכניקות אחרות, שגרתיות מעט פחות, כוללות בתוכן את ענפי הרפואה המשלימה, שצוברים בשנים האחרונות יותר ויותר פופולאריות, כמו גם טיפולים שנועדו לחשוף את הקשיש לגירויים. תרגול הוא מילת המפתח: ניתן לתרגל הליכה באמצעות מכשירים חיצוניים (גירוי מקצב), או אפילו בתוכנת מחשב המדמה את ההליכה עצמה.
הפתרון המוצע במסגרת המוסדות הגריאטריים
בתי אבות ומוסדות לדיור מוגן, מעצם היותם כאלה, נועדו לסייע להתמודדות של הקשישים עם הפעולות השונות בחיי היום. באם המדובר הוא במוסד המציע שירותים סיעודיים, סביר שהקשישים יימצאו תחת השגחה בכל שעות היום, ויקבלו סיוע בביצוע פעולות היום יום השונות, ובכלל זה הליכה.
אלא שהתמונה לא מסתכמת בכך. כאשר בוחרים מסגרת דיור לבני הגיל השלישי, חשוב לבדוק כי היא אכן מאורגנת באופן שיקל על הקשישים. עיצוב הפנים בה, ותוספת עזרים שיקלו על תנועתם של הקשישים, הם תמיד משמעותיים: המוסד הגריאטרי צריך לכלול בתוכו ידיות ומאחזים, להכיל שירותים מוגבהים, להיות בעל תאורה ראויה בכל שעות היום וכיוצא בזה. כשמגיעים להתרשם מהמקום, לכן, יש לשוחח עם הצוות המקצועי, ולראות איזה מענה מקבלים הדיירים, מהבחינה הזו.
חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
.gif)