טיפול בבית או בבית אבות
אחד השיקולים החשובים בהחלטה על מעבר אל בית אבות הוא השיקול הכלכלי. לגורם חשוב זה יש גם השפעה מכריעה על הבחירה בבית האבות מסויים. בדומה לתדמיתו של בית האבות, המזוהה עם סטריאוטיפים שליליים (שלא בהכרח מוצדקים), כך גם קיימת תדמית בעייתית לדיור המוגן ולעלות שלו. ככלל, עלות השהייה בבית מוגן על סוגיו השונים נתפסת כיקרה ביחס למגורים בבית. משום כך, במיקרים רבים נפסלת מלכתחילה אפשרות המעבר אל דיור מוגן או בית אבות גם כאשר התנאים והנסיבות מחייבים זאת.
כאשר משווים עלויות, חשוב שהתהליך יהיה מבוסס על נתונים מוגדרים וברורים. להבנת תהליך ההשוואה נסתייע במספר דוגמאות:
קשיש סיעודי הנזקק לבית אבות סיעודי
כאשר הקשיש אינו מסוגל לבצע אחת או יותר מפעולות היום יום, מדינת ישראל באמצעות משרד הבריאות מממנת באופן חלקי או מלא שהות במחלקות סיעודיות או מחלקות לתשושי נפש. מידת ההשתתפות בהוצאות הקשיש נקבעת על ידי מספר משתנים, שהעיקריים שבהם הינם הכנסה ונכסים של הקשיש ובןבת זוגתו, ובנוסף הכנסתם (לא נכסיהם) של ילדיו (לא של בני/בנות זוגם).
בלא מעט מקרים כאשר משווים את השתתפות הקשיש ומשפחתו במימון השהייה התוצאה מפתיעה למדי. במקרים לא מעטים העלות במחלקה סעודית נמוכה מהשהייה בבית! כך לדוגמא, במחלקה סיעודית, העלות הכוללת למשפחה עשויה לנוע בין 1800 ל6000 שקל, כאשר אם הקשיש נזקק למטפל סיעודי התומך בו בביתו הוא אחראי למגוון הוצאות, בין היתר עלות המטפל, אוכל, תרופות, טיטולים, חשמל, מים וכו'. סך הוצאות אלו עלול להיות גבוה יותר.
כאשר קשיש סיעודי משלם באופן פרטי (ללא סיוע משרד הבריאות) עלות השהייה נעה בין 10000 ל 16000 שקל, יש לזכור שגם בבית העלויות הישירות והעקיפות הן גבוהות ולעתים גם כאשר התשלום מתבצע באופן פרטי הפער בין עלות זו לשהייה בבית אבות הוא לא בהכרח גדול.
קשיש עצמאי או תשוש
בדומה לקשיש סיעודי, יכול להסתייע במימון ממשלתי על ידי משרד הרווחה. תנאי הזכאות דומים לאלו של משרד הבריאות. ושוב במקרים לא מעטים העלות עשוייה להיות קטנה יותר מאשר שהייה בבית.
בית אבות גובה מדיירים שרמת תפקודם עצמאי- תשוש סכומים הנעים בין 6000 ל12000 שקל בחודש, בדרך כלל אין דמי כניסה והתנאים הם בבחינת "הכול כלול" – מגוון רחב של שירותים ומוצרים נכללים במחיר.
ושוב יש לזכור, שהייה בבית עולה כסף, יש עלויות רבות ישירות ועקיפות שלא נגרמות כאשר הקשיש נמצא בבית האבות. בנוסף ניתן להשכיר את הבית ולהשתמש בתמורה לעלות השהייה בבית המוגן.
בתי דיור מוגן
נועדו לדיירים עצמאים וכוללים יחידות דיור לחיים אוטונומים. תמחור השהייה בהם מורכב יותר מכיוון שיש תוכניות ומשתנים לא מעטים כמו: גובה הפיקדון, דמי כניסה, תקופת השחיקה, ואחוז השחיקה בדמי הכניסה או הפיקדון. בנוסף, קיים תשלום חודשי אשר גם הוא משתנה מתוכנית לתוכנית, בבתי דיור מוגן חשוב לבדוק ולהשוות מהם השירותים המוצעים, מה הם כוללים ובאיזה מחיר.
מספר בתי דיור מוגן מציעים היום שהייה על בסיס חודשי ואז התהליך ההשוואתי קל יותר.
סיכום
בניגד לדעה הרווחת כי בתי אבות יקרים משמעותית מהשהייה בבית, בלא מעט מקרים המציאות שונה, לעיתים מחיה בבית אבות זולה יותר, ובמקרים אחרים ההפרש הוא קטן עד זניח. חשוב להבין כי לשהייה בבית יש עלות שקשה לכמתה במונחים כספיים, לדוגמה, איכות חיים משופרת, והקלת העול והדאגה מהקשיש וממשפחתו הסובבת אותו. חשוב גם להשוות בין "תפוחים לתפוחים". אוכלוסיית הקשישים כמו גם ענף בתי האבות אינה קבוצה הומוגנית, יש להגדיר את תפקוד הקשיש ואת בית האבות המתאים לו, זאת כדי שתהליך השוואת המחירים יהיה אופטימאלי.
חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
.gif)