• דף הבית
• מאמרים
• מימון בתי אבות על ידי משרד העבודה והרווחה

מימון בתי אבות על ידי משרד העבודה והרווחה

ישנם מספר בתי אבות פרטיים אשר ממומנים מכספי הלקוחות ומתרומות, אך לא כל בתי האבות יכולים להרשות לעצמם להיות תלויים באנשים השוהים בהם, או לחילופין בגורמים חיצוניים. הפתרון הוא תיקצוב הניתן על ידי משרד הרווחה במספר לא מבוטל של מקרים.

לא כל הקשישים יכולים להרשות לעצמם להיכנס לבית אבות פרטי. ברוב המקרים, הסיבה לכך היא כלכלית בעיקרה, ונוגעת בעלויות המשמעותיות הנדרשות מהם לצורך זה. באגף שירותי הרווחה בכל עיר או רשות מקומית ניתן מענה לקשישים אשר רוצים להעתיק את מגוריהם לבית אבות, או לחילופין, כשבני משפחתם מגישים את הפנייה עבורם. זאת ועוד, משרד הרווחה מממן את השמת הקשישים בבית האבות הקרוב למגוריהם, כעל הקשיש לשלם דמי השתתפות, אשר נקבעים על פי מספר קריטריונים.

זכאותו של קשיש להשמה בבית אבות

הקשישים זכאים להשמה בבית אבות כשהם מגיעים למצב בו הם זקוקים לסיוע, או שחלו במחלה כלשהי אשר מונעת מהם לבצע את הפעולות הרגילות בחיי היום-יום. בחלק הארי של המקרים, בני המשפחה מקבלים את ההחלטה ביחד עם יקיריהם, אך ישנם גם מקרים בהם בני המשפחה של הקשיש מעבירים בקשה גם בלי ידיעתו.

לעיתים יש משפחות שמתקשות "להיפרד" מיקיריהן, ורואות במעבר לבית אבות דרך "להיפטר" מהעול שבטיפול בקשיש – זאת, כמובן, למרות שאין המדובר במצב שלילי. בבתי אבות, אשר רובם מקבלים מימון ממשרד הרווחה, הקשישים מקבלים יחס טוב, נמצאים בחברה טובה של אנשים בגילם. הם עושים יחדיו פעילויות ומעבירים את שנותיהם האחרונות בשמחה ובאושר, כשלרוב היתרונות עולים על החסרונות שבמעבר לבית אבות.

אחריותה של המשפחה

על פי החוק בישראל, כשהקשיש מגיע למצב שהוא זקוק לטיפול, החובה חלה על בני משפחתו. החוק מסביר בדיוק על מי חלה החובה, כמו אחים ודודים, או הורה לרוב במקרה של פציעות ומוגבלויות. החוק מתייחס, בהמשך לכך, לבני הזוג של הקשישים וילדיהם, אשר עליהם חלה גם כן האחריות לטפל בקשיש, טיפול שלעיתים כולל גם נטל כספי כשמדובר בטיפולים שונים אותם צריך לעבור הקשיש.

כחלק בלתי נפרד מאחריות המשפחה על יקירם, לעיתים מגיע המצב שמעבירים אותו לבית אבות. גם כאן, חלק מהותי בנטל הכספי מוטל על בני המשפחה, זאת כחלק מהחוק שאומר שעל בני המשפחה לעוזר לטפל באדם הסיעודי, על כל העלויות שבכך.

קריטריונים להשתתפות הקשיש

משרד הרווחה אמנם מממן חלק ניכר מהוצאות השהייה של הקשיש בבית האבות, אך גם לקשיש עצמו ולבני משפחתו יש תשלומים מסויימים, אשר מבוצעים באחד ממספר אופנים. גובה ההשתתפות העצמית של הקשיש נקבע לרוב על פי היכולת הכלכלית והוראות משרד הרווחה, בהתאם לרכוש הנמצא בבעלותו ואף מתבסס על ההכנסות של בני המשפחה.

נכסי הקשישים

לפני שנכנס הקשיש לבית אבות, נדרש ממנו למלא טפסים של הצהרת רכוש, בהם הוא למעשה מסכם את נכסיו ואת רכושו. זאת, בכדי שיהיה פשוט יותר לקבוע את גובה ההשתתפות שלו בהוצאות ההחזקה, בהתאם לחוק של משרד הרווחה. מלבד הצהרת הרכוש, הקשיש יצטרך להמציא תלושי שכר (באם יש), פירוט חסכונות בבנק ותדפיסים של תנועות בחשבון, כמו גם קיצבאות שונות שמגיעות לו מחמת גילו, או תלושי פנסיה.