• דף הבית
• מאמרים
• קושי בשליפת מילים

קושי בשליפת מילים

אין צל של ספק שיכולת התקשורת הבין אישית היא חיונית עבור כל אדם. אלא שבמקרים רבים, היא נפגעת בצורה אנושה: קשישים בגילאים מבוגרים מאבדים, בחלקם הגדול, את היכולת שלהם להתאים את המילים הנכונות למשפטים שהם מוציאים מפיהם. הגם שיש הסבורים כי קושי בשליפת מילים מעיד בהכרח על אלצהיימר או דמנציה, המציאות מראה שזהו הליך כמעט טבעי, שאף אחד אינו חסין ממנו בשלב מסוים של חייו. ממה זה נובע? ומה ניתן לעשות?

כשהמילים לא צצות

אחד הסימנים המובהקים של ההזדקנות, יחד עם כל אותם תסמינים גופניים שליליים, הוא ירידה ביכולת הקוגנטיבית של האדם. היבט מובהק שלה הוא הקושי של הקשיש לשלוף מהזיכרון שלו את המילים והביטויים המתאימים לכל סיטואציה או משפט. זאת עקב הפגיעה הכללית יותר במהירות המחשבה או התנועה, שדומה כי אף קשיש אינו חסין מפניה. לכן, מצב שבו הקשיש שומר על רצף הדיבור שלו, אך "נתקע" במילה מסוימת, נחשב לנפוץ בכל קנה מידה.

לא קשה להבין מהן ההשלכות של אותו קושי בשליפת מילים. הדבר פוגע לא רק ביכולת התקשורת של אותו אדם עם הסביבה, אלא גם בביטחון העצמי שלו. זאת ועוד, זה מתחיל משיכחה של שם או תאריך לידה, אך מחמיר עם הזמן, כך שהקשיש עלול להתקשות לחבר משפטים שלמים.

כך מאבחנים את הקושי

העובדות מראות כי בעוד הליכי ההזדקנות של האדם יתחילו בגיל 65, ההשפעה על ההיבט המילולי נעשית לקראת שנות ה-70 של חייו, וכושר זה ממשיך לרדת בהדרגה. כיום, ידועים שני מבחנים עיקריים בהם נעזרים על מנת לעמוד על עצם הליקוי הזה, כמו גם חומרתו:

• מבחן שיום – במהלכו, צריך הקשיש לציין את שמן המילולי של התמונות שהוא רואה.
• מבחן שטף – מבחן שבו צריך הקשיש למנות מילים שמתחילות באות מסוימת, או לחילופין על פי סוג אחר של אסוציאציה (למשל, מילים הקשורות לתחום ספציפי שמוגדר לנבדק).

חשוב לתת את הדעת על היבט מרכזי נוסף, והוא היחס שבין הקושי בשליפה לבין אוצר המילים של הקשיש. לכאורה, הרי שככל שחולפות השנים, אוצר המילים של האדם רק גדל. הקושי בשליפת המילים לא מעיד, כמובן, שהקשיש מאבד את אוצר המילים שלו, אלא רק לא יכול להשתמש במילה בסיטואציה המתאימה לה. לא פעם, כאשר הקשיש נזכר במילה אותה חיפש, הוא חוזר על המשפט שאמר, ומתקן אותו.

אז מה ניתן לעשות?

גם אם קושי בשליפת מילים הוא הליך טבעי, שעלול לפגוע בכולם ברמה זו או אחרת, אין הדבר אומר כי צריך להרים ידיים ביחס אליו. קיים כיום מספר לא מבוטל של טיפולים שנועד להתמודד עם מצבים מהסוג הזה, חלקם קשור לתחום הרחב יותר של שיפור הזיכרון. בין הכלים בארגז הפתרונות, ניתן למנות:

• תוכנות מחשב לאימון המוח והזיכרון
• סדנאות וקורסים
• תרופות וויטמינים
• הקפדה על מזונות מסוגים שונים
• פעילות גופנית הממריצה את הגוף
• פעילות המשלבת מחשבה, ומפעילה את הראש (תשבץ, פאזל וכן הלאה)

כאשר משכנים את הקשיש בבית אבות או במוסד לדיור מוגן, חשוב לבחון אם הוא אכן יכול להציע מענה טיפולי מלא. הקושי בשליפת המילים מצריך לא רק חברה תומכת, עימה ירגיש הקשיש בנוח, אלא גם סיוע אישי הניתן לו. במקרים רבים, ובייחוד כאשר הקושי בשליפת המילים הוא אחד התסמינים של דמנציה או אלצהיימר, בית אבות סיעודי הוא הפתרון.