שלפוחית רגיזה היא מהתופעות המטרידות והמציקות שיכול להיתקל בה כל אדם. היא הופכת את החיים לקשים הרבה יותר, את ההתנהלות היומיומית למעיקה ואת ההופעה מול אנשים אחרים, בחברה, למביכה ומביישת. רבים אף לא מוכנים להודות שהם סובלים מהבעיה, משום שמדובר בעניין כל כך לא נעים.
בגיל הזהב, כל העניינים הללו מקבלים משנה תוקף. הגיל השלישי הוא לא סוף החיים, ממש לא - אנשים רבים פורחים ומלבלבים בתקופה זו, ואף הופכים לפעילים יותר משהו בעבר. אבל עדיין, בתקופה זו קשה יותר להתמודד עם הגוף.
כי בגיל הזהב, הגוף מתחיל לבגוד בנו. הוא אינו כתמול שלשום, לא מתפקד באותה קלות ובאותה רמה והופך פגיע הרבה יותר. שלפוחית רגיזה היא אחד מהמאפיינים המובהקים של התקופה הזו, והיא מאפיינת מעל חמישית מבני גיל הזהב.
כיצד ניתן לזהות שאדם מסוים סובל משלפוחית רגיזה?
הסימנים המובהקים ברורים מאוד: צורך תכוף ובלתי נשלט במתן שתן, חוסר יכולת להתאפק במקרים רבים ו'בילוי' קבוע בשירותים, לעיתים מספר פעמים בשעה. לאלו אפשר להוסיף גם לחץ קבוע בבטן התחתונה ותחושה לא ברורה באזור המפשעה, שיכולים גם הם להופיע בעקבות הבעיה הזו.
בעקבות התסמינים הללו, יכולים להופיע 'תסמינים' נוספים, אשר קשורים למימד החברתי:
ההימנעות מטיולים במקומות ללא שירותים
את הטיפול בבריחת שתן אפשר לחלק לשלושה חלקים: טיפול כירורגי, טיפול תרופתי וטיפול שמרני. על השלושה הללו נסביר כאן בהרחבה. חשוב להדגיש כי כל אחד מהם ייבחן בקפידה על ידי הצוות הרפואי, כאשר לרוב יינקטו קודם כל צעדים שמרניים ורק בסופו של דבר, כאשר שום דרך אחרת לא עוזרת, יחליט הצוות הרפואי על טיפול ניתוחי.
טיפול שמרני
הטיפול השמרני כולל בעיקר התעמלות ותרגילים לחיזוק השרירים באזור המפשעה. התרגילים הידועים ביותר הם תרגילים שנעשים בקרב נשים, לחיזוק רצפת האגן. בדרך זו, אפשר להשיג שליטה טובה יותר על השלפוחית ובכך להפסיק את דליפת השתן ואת המקרים של שלפוחית רגיזה.
ישנן לא מעט תורות ודרכים לטיפול בשלפוחית רגיזה באמצעות התעמלות, וביניהן:
ישנן תרופות אשר מאפשרות להחליש או למתן את פעולת הקולטנים בשלפוחית השתן, אשר אחראיים על כיווצה ועל 'שליחת' שתן אל מחוץ לגוף. החלשת הקולטנים תפחית משמעותית את התופעה. אפשרות נוספת היא על ידי הזרקת בוטוקס - מעין חומר משתק, אשר גם הוא יכול לנטרל את פעולת הקולטנים. הבוטוקס יוזרק בכמות כזו שתאפשר למטופל לשלוט בפעולת השלפוחית, אך תדאג להפחית את כמות הכיווצים משמעותית.
כאמור, כאשר שום דבר אחר לא עובד, ייאלץ הצוות הרפואי להחליט על ביצוע פעולות כירורגיות לפתרון הבעיה. הניתוח מאפשר למעשה להרחיב את השלפוחית (כך שלא 'תעלה על גדותיה באופן תכוף כל כך) ואף להשתיל מעין מנגנון חשמלי שישלוט בצורה טובה יותר על פעולת הקולטנים.
חשוב לזכור שמדובר בניתוחים שלא נחשבים פשוטים במיוחד. אין מדובר כאן בניתוחים שעלולים לסכן חיים, בדרך כלל, אך הם בהחל
אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.